קבלה על שמואל ב 22:1: זוהר ופרשנות מיסטית

ספר הזהר

כתיב, וידבר דוד ליי' את דברי השירה הזאת. השתא תושבחתא דדוד הוא, בגין דאמר שירה מתתא לעילא, וזכה להאי דרגא, ולא אמר האי שירה, אלא בסוף יומוי, דהוה בשלימו יתיר, מהאי שירה. כמה דתנינן, אל תאמן בעצמך עד יום מותך. והכא, אמאי זכה דוד למימר שירתא מתתא לעילא, בסוף יומוי. דהוה בנייחא מכל סטרוי, דכתיב ביום הציל יי' אותו מכף כל אויביו.
שאל רבBookmarkShareCopy